ביהמ"ש דחה בר"ע להארכת מועד ביצוע פסה"ד בעניין הסרת שילוט בנתיבי אילון

1.        לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' גדות), במסגרתה נדחתה בקשה להארכת מועד לביצוע פסק דין שניתן בהסכמה ביום  3.12.2006. בפסק הדין נקבע - בין היתר - כי המשיבות 4-6 (להלן - העיריות) יפעלו להסרת שלטי פרסומות מסחריים לאורך כביש 20 (להלן - נתיבי איילון) העובר בשטחן וכי הסעדים שניתנו ייכנסו לתוקף ביום 31.12.2007. במסגרת הבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, כמו גם בבקשה שלפני, התבקשה הארכת מועד להסרת השלטים, עד ליום 30.6.2008.

תמצית ההליכים המשפטיים הקודמים

2.        תחילתה של הפרשה בעתירה מנהלית (עת"מ 1729/06 מיום 7.6.2006) שהגישה עמותת "פעולה ירוקה" (להלן - העמותה) נגד העיריות, חברת נתיבי איילון (להלן - החברה), המשרד להגנת הסביבה (להלן - המדינה) ושתי חברות שילוט (המבקשת והמשיבה 7). בעתירה נטען כי שלטי הפרסומות המסחריים הנראים מנתיבי איילון הם בלתי חוקיים באשר הצבתם מנוגדת לחוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-1966 (להלן - חוק הדרכים שילוט). הסעדים שנתבקשו בעתירה הם כלהלן:

"א. להורות [לעיריות] לחדול לאלתר ממנהגן ליתן היתרים ו/או אישורים מכל סוג שהוא לשלטי פרסומת מסחריים לאורך כביש האיילון ("נתיבי איילון") באשר הם נראים לעיני הנוהג בדרך זו ומהווים הפרת חוק הדרכים (שילוט) תשכ"ו - 1966.

ב. להורות [לעיריות] לבטל לאלתר כל היתר ו/או אישור מכל סוג שהוא שהעניקו בעבר לשלטים מהסוג הנזכר לעיל.

ג. להורות [לעיריות] להפעיל את סמכויותיהן על פי דין ובכלל זה סמכותן מכח ס' 246 לפקודת העיריות (נוסח חדש): פיקוח על הצבת שלטים, קרי, לפעול מיידית להסרת שלטי הפרסומת המסחריים הבלתי חוקיים לאורך כביש האיילון העובר בשטחן.

ד. להצהיר כי שלטי פרסומת מסחריים הנראים מכביש האיילון הינם שלטים לא חוקיים, באשר הם נוגדים את חוק הדרכים (שילוט) תשכ"ו - 1966 ו/או את תקנת הציבור ו/או הוראות דין אחרות."

           בפסק הדין מיום 3.12.2006 הגיעו הצדדים להסכמה לה ניתן תוקף של פסק דין (כב' השופטת ש' גדות) ולפיו:

"כל הסעדים מ- א-ד לעתירה מתקבלים בהסכמת כל הצדדים, בכפוף לכך שהם נכנסים לתוקף ביום 31.12.07. בנוסף, [המבקשת והמשיבה 7] מצהירות כי לאחר 31.12.07, לא יהיו מוצבים שלטים שלהם [כך במקור, ע' פ'] בניגוד לחוק. הסכמה זו סוגרת את התיק לרבות הליכי ביניים".

3.       רואים אנו כי הסעדים שניתנו נושאים הן אופי מינהלי, הן אופי אזרחי. סעדים א-ג לעתירה מכוונים לעיריות ולהפעלתן סמכותן על פי דין. סעד ד לעתירה משמעו הצהרה על אי-חוקיות שילוט החוצות, באשר הוא נוגד את חוק הדרכים שילוט. לכך נוסף מרכיב אזרחי - התחייבות משלימה ומפורשת של המבקשת כחברה פרטית, ושל חברה נוספת כי לאחר יום 31.12.07, "לא יהיו מוצבים שלטים שלהם בניגוד לחוק".

כל המרכיבים הללו אמורים להיכנס לתוקף בחלוף למעלה משנה ממועד פסק הדין, היינו ביום 31.12.2007 (להלן - המועד הקובע).

החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה להארכת המועד

4.        המבקשת פנתה לבית המשפט המחוזי ביום 26.11.2007 בבקשה להאריך את המועד לביצוע פסק הדין כך שהמועד להסרת השלטים יידחה ליום 30.6.2008. הטעם המרכזי לבקשת המבקשת היה קיומם של הליכי חקיקה בכנסת להסדרת האפשרות להצבת השלטים. החברה והמדינה התנגדו לבקשה. בית המשפט (כב' השופטת ש' גדות) החליט כאמור, ביום 18.12.2007, לדחות את הבקשה להארכת המועד. בית המשפט קבע כי הסכמת הצדדים, לה ניתן תוקף בפסק דין, כללה הארכת מועד בת שנה  ודבר לא מונע מהמבקשת לעמוד במצוות פסק הדין. בית המשפט הוסיף וקבע כי נושא החקיקה, שהיה על הפרק עוד לפני שהגיעו הצדדים להסכמה, "אינו מהווה, כאמור, חלק מההסכמה וחלק מפסק הדין", ואין בו כדי להצדיק הארכת המועד בשלב זה. הצדדים הבינו היטב את מהות העתירה ומהות ההסכמה, ולכן עליהם לבצע את פסק הדין ככתבו וכלשונו. בית המשפט פסק כי לא התמלאו התנאים לשימוש בסמכותו הטבועה להארכת מועד, שכן אין מניעה מביצוע פסק הדין, וכי אין יסוד לקבוע כי הארכת המועד היא לצורך מניעת אי צדק בולט וברור.

בקשת רשות הערעור

5.        בבקשת רשות הערעור שבה ומתבקשת הארכת מועד עד ליום 30.6.2008. לטענת המבקשת, יש מקום להיעתר לבקשה נוכח שתי הצעות חוק התלויות ועומדות לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת ושעניינן הסדרת הנושא בחקיקה ראשית (הצעת חוק הדרכים (שילוט) (תיקון - שילוט חוצות), התשס"ז-2006 מטעם חבר הכנסת יורם מרציאנו מיום 6.11.2006; הצעת חוק הדרכים (שילוט) (תיקון - שילוט חוצות), התשס"ז-2007 מטעם חבר הכנסת יואל חסון מיום 21.3.2007). דיון בהצעת החוק של ח"כ מרציאנו התקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת ביום 31.10.2007 אך הצעות החוק טרם עברו קריאה ראשונה, נוכח הודעת משרד התחבורה כי טרם גיבש את עמדתו הסופית בקשר להצעות החוק. לטענת המבקשת היא עשתה ככל יכולתה על מנת לקדם את הליכי החקיקה אך אלה לא צפויים להסתיים לפני המועד הקובע. לפיכך סבורה היא כי מדובר ב"מחדל" חקיקתי המצדיק את הארכת המועד המבוקשת. עוד טוענת המבקשת כי ביצוע פסק הדין במועד הקובע יגרום נזק כבד ובלתי הפיך והוצאה של מיליוני שקלים להסרת שלטי הפרסומת המסחריים; אובדן חוזי פרסום לשנת 2008; פיטורי כ-5,000 עובדים המועסקים בענף שלטי הפרסומות המסחריים (להלן - ענף שילוט החוצות) ופגיעה בתעשיית ההיי-טק בישראל, כיוון שמכונות הדפוס המדפיסות עבור ענף שילוט החוצות הן המצאה ישראלית מקורית. לטענת המבקשת הארכת המועד עניינה למעשה שימור המצב הקיים, היא לא תפגע במשיבים, ולפיכך ביצוע פסק הדין במועד הקובע כרוך באי-צדק.

התגובות לבקשה

6.        העיריות הודיעו כי הן אינן מתנגדות למתן רשות ערעור. המשיבות 3-1 התנגדו לבקשה.

7.        לטענת העמותה, יש לכבד הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין מחייב, ולדחות על הסף את הבקשה. העמותה הדגישה כי המבקשת פעלה מזה שנים רבות בניגוד לחוק הדרכים שילוט. הארכת המועד משמעה פגיעה בשלטון החוק והיא כרוכה גם בסיכון לחיי אדם, שעה ששלטי החוצות מסיטים את דעתם של הנהגים בדרכים. לטענת העמותה, המבקשת מסוגלת לקיים את פסק הדין, אך היא אינה מעוניינת לקיימו, ובכך אין טעם מספיק להארכת המועד. העמותה תמכה גם בנימוק הנזכר בהחלטת בית המשפט המחוזי, לפיו הארכת המועד המקורית בת השנה לא ניתנה על מנת להמתין להליכי החקיקה בכנסת, אלא על מנת ליתן למבקשת פרק זמן להיערכות, הן לצורך ההסרה הפיזית של השלטים, הן לצורך היערכות חוזית מול המפרסמים. לפיכך, קיומם של הליכי חקיקה ומידת התקדמותם אינם מעלים ואינם מורידים לענייננו. העמותה סבורה כי "נוכח השמירה על הוודאות והיציבות המשפטית, על שלטון החוק, על הפרדת הרשויות הראויה, על כיבוד הסכמתם של צדדים להסכם פשרה - יש להקפיד כי פסק הדין יקויים במועדו".

8.        לטענת החברה הבקשה היא נסיון לשנות תנאי מהותי בפסק הדין, וזאת ללא כל שינוי נסיבות המצדיק זאת. לטענתה, שלטי החוצות מוצבים בניגוד לחוק ומסכנים את ציבור הנהגים בנתיבי איילון ובכך די כדי לדחות הבקשה ולהורות על ביצועו המיידי של פסק הדין במועד הקובע.